ה"מנדלה" האמיתי או שמא נאמר האמיתית

מנדלה, עונה לכל חוקי הז'אנר של אפוס קולנועי גדול מהחיים, וככזה הוא שיעור היסטוריה ארוך ולעיתים מייגע. אבל כמו בחיים עצמם, גם פה מגיעה דמותה המרהיבה של וויני מנדלה ומצילה את המצב. זה לא דבר ברור מאליו לסרט אפי שכזה, לספר את האמת גם בנושא כואב ומודחק יותר, כמו הנשים בחייו של נלסון היקר.

נלסון מצטייר בסרט כרודף נשים, המשחק המצוין של אידריס אלבה (סטרינגר בל מ"הסמויה" ) מוסיף לו סקס אפיל לא קטן, והסרט מכה עם האמת ישר בפרצוף, נלסון דורס את אשתו הראשונה במכות כשהיא מעיזה לא להסכים איתו או לפחד שלא נדע ואף עוזב אותה עם שני ילדים קטנים.

ואז מגיעה וויני (נעמי האריס, סקייפול), חייכנית ויפה, ולאט לאט נבנית דמות של אישה חזקה ועוצמתית שלרגעים נראה שהיא נשלטת לא רק על ידי נלסון אלא על ידי חברי תנועת הANS  כולם.

  

וויני מנדלה כמעט ונמחקה מההיסטוריה. חיפוש קטן בגוגל יעלה שלל השמצות והאשמות כוזבות שהיו מנת חלקה אחרי שהעזה לא להסכים עם דרכו החדשה של נלסון מנדלה אהובה. תוך כדי הסרט הבנתי את האינטרס של חבורת ANS  ושל נלסון מנדלה עצמו למחוק אותה.

ולכן הסרט מרתק עוד יותר, וללא ספק אמיץ מאוד במובן המאוד פשוט שהוא נותן לי כצופה להזדהות עם האישה המושמצת הזאת. אני מרשה לעצמי לומר אפילו שבכוונה תחילה רומזים יוצרי הסרט שאמנם וכמובן קשה ומסתכל להיות בכלא שנים ארוכות כל כך אבל הסרט לא מסתפק בזה ומוסיף נדבך נוסף ונותן לנו את חווית האישה, ואומר לנו ללא התנצלות, עכשיו ראו מה זה להיות אשתו של נלסון מנדלה הגדול.  

מה זה אומר להישאר מחוץ לכלא, כשהמשטרה פושטת על ביתך מתי שרק מתחשק לה, מה זה אומר להיכנס לכלא הדרום אפריקאי כאישה,  (עם רמיזות לעינויים מיניים קשים) מה זה לשבת בצינוק ולא עם החברים בתאים ליד.

לטעמי הסרט הולך עוד הלאה מזה וממש משאיר מקום לפועלת השחורה מאחורי הקלעים, ואין לנו ספק מי מגדל עגבניות ומי מנהלת קמפיין, מי כותב הגיגיו ומי גורמת לכל העולם ובעיקר לבני עמה לא להתייאש מבעלה. ומעבר לזה, מי זאת  שעמלה לשחרר את נלסון מנדלה מהכלא, וגידלה לבד שתי בנות, נחושות ומעוררות השראה. ובאופן הפשוט ביותר, אילמלא וויני מנדלה מי בכלל היה זוכר את נלסון שנרקב לו בכלא.

גם בסצינת  השחרור המרגשת, הסרט  בוחר ברגע מורכב ולא קל, בו נלסון מצפה אחרי 27 שנים לסקס אבל וויני במבט כואב מנסה לומר "תן לי דקה להתרגל אליך שוב" או למען הכנות, בינתיים אני אהיה עם בחורים אחרים..

ולא גבר כמו נלסון יחכה, וויני מגורשת מהארץ המובטחת, מעל פניו של נלסון ומעל פני ההיסטוריה כולה.

ישבתי לי בחושך וחשבתי על כמה מעורר השראה האיש הגדול הזה והלוואי עלינו אחד כזה פה במזרח התיכון המסובך שלנו, אבל גם הזלתי דמעה עם וויני מנדלה האמיצה שיוצאת מהצינוק במבט כבוי אך ברוח איתנה ועל עוד נשים כמוה בהיסטוריה שלנו שמדירה נשים באופן קבוע ועל כך שזה עוד תפקיד שלנו, להיות בין כותבות ההיסטוריה עבור וויני מנדלה ועוד נשים רבות אחרות.

אז אמנם אני עדין מחכה לסרט "וויני מנדלה - ארוכה הדרך לחופש"  אבל בינתיים ממליצה שתמצאו לכן שעתיים וחצי פנויות ולכו לראות איך עשו את זה בדרום אפריקה.

לימור פנחסוב

ולסיכום : 4 כוכבים

ומבחן בכדל – 3 מלא