יום שני, 31 במרץ 2014

העבר

סרטו הקודם של אסגאר פרחאדי, זוכה האוסקר לסרט הזר, "פרידה", היה אחד הסרטים שיותר אהבתי ב-2012. חיכיתי כה הרבה ל"העבר", כך שכשהוא כבר הגיע לקולנוע, החלטתי לחכות עוד קצת, ולכן הביקורת הזו נכתבה באיחור משמעותי.

יום רביעי, 12 במרץ 2014

ההיא שחוזרת הביתה, הדור שצעק זאב

עוד לפני שרואים פריים אחד מסרטה של מיה דרייפוס, "ההיא שחוזרת הביתה", אפשר לדעת שמדובר בסרט פמינסטי. הארכטיפ הספרותי המדבר על השיבה הביתה, עוסק בדרך כלל בגבר השב אל ביתו, לרוב מהמלחמה. כך אודיסאוס, פרנהיים, מרטין גר – ועוד רבים אחרים. הגבר הוא זה שחוזר הביתה ומגלה שלא רק הוא השתנה, אלא הכל השתנה. כאן, לראשונה, מדובר מהאות הראשונה באישה החוזרת הביתה, ולא אישה ספציפית, אלא "היא". זו יכולה להיות כל אחת מאיתנו.

יום שלישי, 11 במרץ 2014

נון-סטופ

לפעמים הקולנוע הוא סוג של בריחה לשעתיים. במקום אלכוהול או סגריה, במקום נסיעה ללא מטרה אתה נכנס לזמן, מקום ועלילה מסוג אחר חווה ריגושים שאולי בחיים לא תחווה והקסם פג- בתום שעתיים אתה חוזר לעצמך, מוצא את עצמך בדיוק באותו מקום על המושב האמצעי. כוחו של סרט טוב טמון במשך התוקף של הקסם.

יום ראשון, 9 במרץ 2014

הצ'אנס האחרון

שישי בצהרים, האיש שלי אמר שגם הגדולה תאהב את הסרט, אז צירפתי את המתבגרת שלי ומיכל חברתי צירפה את המתבגר שלה והלכנו, שתי אמהות ושני מתבגרים לקולנוע.
מיד כשהסרט נגמר, סיכמה אותו מיכל ואמרה : הלוואי וגם אני היתי נשואה לג'ולס.

יום חמישי, 6 במרץ 2014

מלון גרנד בודפשט

הרגשות שלי כלפי ווס אנדרסון מעורבים. מצד אחד, אני לא סובלת אותו. לא אהבתי אף סרט שלו, ובזמן האחרון הפסקתי לנסות – את רכבת לדארג'ילינג, למשל, לא ראיתי בכלל. מצד שני, אין לי ספק שהאסתטיקה שלו ראוייה לציון, גם אם לפעמים לציון גנאי, בגלל שהפריימים שלו כל כך מתפקעים מרב אסטיקה שזה עושה יותר בחילה מאשר כיף.

יום שלישי, 4 במרץ 2014

בתוך לואין דיוויס, מגיע לי.

את "בתוך לואין דיוויס" ראיתי פעם ראשונה בהקרנה מיוחדת עם התלמידים שלי לפני המון זמן, וניקרתי חלק ניכר מהסרט. את הקטעים שזכרתי, לא אהבתי. כשהסרט עלה, וראיתי את ההתלהבות הרבתית ממנו, אמרתי לעצמי, מה זה, איך זה יכול להיות שהסרט שישנתי בו כל כך טוב נחשב לאחד הסרטים הטובים של השנה? אני חייבת לראות שוב. הלכתי, התוצאה לפניכן.