יום ראשון, 24 באפריל 2016

הקומונה

כשראיתי את הטריילר של "הקומונה" של תומס וינטרברג לא רציתי ללכת לראות את הסרט. שוב קבוצת דנים גרים ביחד וקופצים למים בעירום? הספיק לי ב"אדיוטים", תודה. בנוסף, סרט על קומונה בשנות השישים-שבעים בדמנרק לא היה נראה לי כמו משהו שיעניין אותי היום, בטח לא כשהגיבור הראשי צועק בטריילר שהוא חייב כל הזמן "להתמודד עם בעיות של נשים". אבל בכל זאת הלכתי. והתברר שצדקתי! היה עדיף להישאר בבית.

יום חמישי, 7 באפריל 2016

מי יאהב אותי עכשיו

בשבוע האחרון ראיתי שני סרטים תעודיים מעולים, שניהם ישראלים, שניהם גרמו לי לבכות. על "פרינסס שואו" כתבתי כאן לא מזמן, ועכשיו עולה גם "מי יאהב אותי עכשיו" סרטם של האחים תומר וברק הימן – שהוא בעיניי אחד הסרטים היותר טובים שראיתי השנה. וזה כולל גם את העלילתיים, למרות שאני לא נוהגת להשוות.

יום שני, 4 באפריל 2016

פרינסס שואו

הגעתי לראות את "פרינסס שואו" בלי לדעת יותר מדי מי זה קותימן, שמעתי קצת על הפרוייקט שלו, אבל אני לא מבינה גדולה במוזיקה ובמה שקורה בתעשייה המוזיקלית בארץ, ואיכשהו הוא תמיד עבר לי מתחת לראדר. למעשה, כל כך לא הערכתי נכון את היוצר, שאמרתי לחברתי ק' שהגיעה איתי להקרנת הבכורה – יש הופעה אחרי זה, אבל לא חייבות להישאר, אפשר לברוח. היא אמרה שסבבה. נשארנו עד הסוף. והייתי נשארת עוד.

יום שבת, 2 באפריל 2016

האמת של פריץ באואר

הסרט החדש "האמת של פריץ באואר" מצטרף לגל של סרטים שנעשים בשנים האחרונות בגרמניה ומתמודדים עם העבר שלה. סרטים על אייכמן, על מנגלה, על העם הגרמני – כולם מראים תמונה של עם שמוכן להתמודד עם עברו האפל, ולא רק שהוא מוכן – אלא שהוא צריך.

החתונה היוונית שלי 2

מסתבר שהסרט "החתונה היוונית שלי" אשר הוצג בקולנוע לפני 14 שנים, הוכתר כאחת הקומדיות הרומנטיות הרווחיות ביותר אי פעם. גם אני, כמו רבים אחרים, צפיתי בו יותר מפעם אחת. את הסרט הראשון אני זוכרת בחיבה רבה. יתכן שהזמן שחלף המתיק את הזיכרון או אולי העובדה שהיתי אז בחורה צעירה בת 18, הרבה פחות ביקורתית וחובבת מושבעת של קומדיות רומנטיות (מה שנכון עד היום...). לכן, שמחתי לקבל הזמנה לסרט ההמשך אשר עלה לאקרנים בימים אלה. מה רבה היתה אכזבתי.