יום שלישי, 27 במאי 2014

גרייס ממונקו

דמיינתי את עצמי יושבת בחשיכת הקולנוע וצופה בהתגשמות הפנטזיה שלי כילדה בת חמש, והנה אני נסיכה תמירה ויפה ויש נסיך וארמון והכל כל כך יפה ומענין וטוב. ואז הסרט התחיל וכמו דלת חלודה וישנה הכול חרק ברעשים מרגיזים.

יום שני, 26 במאי 2014

בן יחיד

מעצם היותו של הקולנוע מדיום גברי בעיקרו, בו מרבית היוצרים – מפיקים, תסריטאים ובמאים – הם גברים, ניתן לראות לא מעט סרטים שעוסקים בקשר של אבות ובנים בתוך המשפחה, אולם מעטים הסרטים ששמים במרכז את אמא. מעטים עוד יותר הסרטים שמספרים את הסיפור מנקודת מבטה של האם, ולא של הילדים המנסים להתמודד עימה. "בן יחיד", זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין האחרון, לא רק שעושה את שני אלה, כלומר עוסק במערכת יחסים קלוקלת בן אם לבנה ומביא את הסיפור מנקודת מבטה של האם, הוא גם חוטא בחטא ההוליוודי האולטימטיבי: הגיבורה הראשית שלו, קורניליה, לא עוברת תהליך, לא משנה את התנהגותה ולא לומדת שום לקח.

יום שישי, 23 במאי 2014

מפריח היונים

אני כותבת על הסרט באיחור מה אבל בכתיבה, כמו בחיים, לעולם לא מאוחר מידי כדי להגיד עוד משהו (בהנחה שהנחנו לרגע את ה"אגו" בצד ואנחנו בוחרים באמת הפנימית שלנו) ומה שמוכיח עוד יותר את הרלבנטיות של כתיבת הביקורת היא האולמות שממשיכים להתמלאות מפה לפה בקהל מגוון מאוד ופעיל מאוד שלדעתי עוד יחזור אל היצירה ויחפש חומר כתוב עליה וזה נפלא.

יום ראשון, 18 במאי 2014

X מן, העתיד שהיה

כאילו שלא הספיק לנו, יצא עוד סרט של אקס-מן. בעוונותיי, זוהי סדרה שאני דווקא די אוהבת, ותמיד כיף לי לראות, אבל לא הפעם.

יום שישי, 9 במאי 2014

פריז פינת ניו יורק

לא אהיה הראשונה בעולם הזה לטעון שבעידן שבו אנו חיים, המרחק הגיאוגרפי כבר כמעט ולא מהווה מגבלה. יש אינטרנט, יש תקשורת סלולרית מפותחת, ישנן אפשרויות רבות של ניידות וכו'. הגלובליזציה הזו, שאינה אך ורק כלכלית, מאפשרת לנו להכיר יותר אנשים, מקומות, שיטות חיים וכדומה. אז מדוע נדמה שככל שאנחנו מכירים יותר אנשים, ככה אנחנו זרים יותר אחד לשני ולעצמנו?