יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

האישה מהסינמטק

כבר שנה שאני מחכה לכתוב את הביקורת על סרטה של נורית יעקבס-ינון, "האישה מהסינמטק". ראיתי את הסרט לראשונה בפסטיבל חיפה שנה שעברה, פעם נוספת בפסטיבל אפוס, ופעם נוספת לפני שכתבתי את הביקורת הזו. כל פעם מחדש שאני רואה את הסרט, אני מתאהבת בו מחדש, ובעיקר בגיבורה שלו – גברת ספאא דבור, יוזמת, מקימת ומנהלת סינמטק נצרת.

יום שישי, 16 בספטמבר 2016

סופת חול

"סופת חול" של עילית זקצר מגיע אלינו לקולנוע אחרי שהספיק להיות בחצי עולם, ולקבל פרסים כמעט בכל מקום שהוא היה בו. אם הייתי כותבת פה את הרשימה כולה, לא היה לי מקום לביקורת. כמו הרבה אנשים, גם אני חיכיתי בקוצר רוח לרגע שבו אוכל לראות כבר את הסרט, אבל לא רק בגלל כמות הפסטיבלים, אלא גם בגלל שאני מחבבת את הבמאית, ומתעניינת ממש בסרטים ראשונים של במאיות. ככה זה, יש נשים שאוהבות טניס, אני אוהבת סרטי ביכורים.

יום רביעי, 7 בספטמבר 2016

דימונה טוויסט

בגיל 15 בערך ראיתי לראשונה את הסרט "ג'ני וג'ני", של הבמאית מיכל אביעד. אני לא ממש זוכרת את העלילה אבל אני זוכרת מאד בבירור שתי נערות צועקות אחת לשנייה מהמרפסת. זה אימג' שגם אם הוא לא באמת קיים בסרט, הוא חרוט לי בראש עד היום – קולן של נשים שרוצות שמישהו ישמע אותן, ואביעד היא האישה הזאת, שלא רק שומעת את הקולות, אלא מביאה אותם למסך, לכולנו.