יום חמישי, 8 בדצמבר 2016

הסודות של איידה

"הסודות של איידה", שמצטרף לתור הזהב של הקולנוע התיעודי הישראלי, הוא פנינה שאני מרגישה שאם לא אכתוב עליה, אולי תחמוק. ואין שום סיבה לתת לה לחמוק כך. כאשר אני מתייחסת לתקופה המצויינת עבור הקולנוע הדוקומנטרי בישראל, איני מתכוונת לעשייה משובחת, שכן כזו נעשתה ונעשית כאן כבר שנים. ההתייחסות היא לאמונת המפיצים בסוגה הקולנועית הזו והפצתה המסחרית המבורכת. "הסודות של איידה", אם כן, יחד עם "מי יאהב אותי עכשיו", "מיסטר גאגא" ו"פוטו פרג'" היא יצירה דוקומנטרית שמן הראוי שתגיע לכמה שיותר צופים ותמשיך לסלול את דרכה של היצירה התיעודית לאולמות הקולנוע.

סרטו של אלון שורץ, זוכה פרס חביב הקהל בפסטיבל דוקאביב האחרון, מביא את סיפורו הבלתי יאמן של דודו יצחק, שגילה כבר בגיל צעיר שהינו מאומץ. במרוצת השנים, מגלה יצחק, בן 60 פלוס בעת צילומי הסרט, שמשפחתו המאמצת הסתירה ממנו שמועה על אח עיוור. יצחק, שכבר בעבר יצר קשר עם אמו הביולוגית, שאף הגיע לבקר אותו בישראל, והיא איידה בעלת הסודות מכותרת הסרט, מחליט למצוא את האח האובד ויהי מה. בעזרת חקירת הארגון "הריטג'", בני משפחתו ובמאי הסרט, יצחק מצליח לאתר את אחיו בקנדה, שפצל. הפגישה ביניהם, בשדה התעופה, אחרי כל השנים הללו, מתרחשת במהלך הצילומים ונותר רק לתהות האם אכן כך היה או שמא המפגש בויים לצורך היכללותו בסרט. האחים מנסים לגבש מחדש את הזמן שאבד ולהכיר זה את זה, ומגיעים שניהם לאיידה, אמם הביולוגית, בחיפוש אחר תשובות. הסודות, עוד רבים הם ושתפיה של איידה חתומות. שני האחים ממשיכים במסע הגילוי המטלטל והמותח שאינו מרפה לרגע מן הצופה, בניסיון להכות שורשים, לפענח, מי הם? לאן הם משתייכים? מי היה אביהם ומדוע נמסרו?

סיפורם של יצחק ושפצל מתרחש בתקופה שלא ממש נחשפה במדיה, ימי פוסט מלחמת העולם השנייה במחנה העקורים ברגן בלזן, אליו הגיעו ניצולי שואה, מפורקים מטלטלות המלחמה שחירבה את חייהם, ומנסים לבנות להם פיסות חיי דרור והנאה. זהו סיפור שבבסיסו לא צריך הרבה מעבר ללהיות מסופר, שכן נדמה שהוא לקוח מסרט הוליוודי ממש. לכן, נדמה שגם כאשר העשייה התיעודית אינה מהוקצעת (ויש מספר רגעים כאלה בסרט), העניין נסלח באופן יחסי שכן הסרט מכיל אינספור רגעים מותחים ומרתקים שמוכיחים שהמציאות יכולה באכזריותה והיתוליה לעלות על כל דמיון.
החידה האמיתית של הסרט היא איידה, שבתחילתו מוצגת הלוויתה. נדמה כאילו היא נאחזת עד נשימתה האחרונה בסודות, חסומה על ידי השכחה, ההדחקה או שמא הרצון להסתיר ולהשאיר את העבר במקומו. איידה מייצגת את הדור שניסה להמשיך הלאה, בתוך כאוס בלבול ופירוק, אולי גם במחיר התנערות מכבלי הממסד, התא המשפחתי והציפיות החברתיות. יצחק ושפצל, שובי הלב בדמותם ובגישתם הנבדלת לאשר אירע ונגזר עליהם רק מוסיפים לחוויה המפעימה של הצפייה בסרט.
"הסודות של איידה" משלב מלודרמה, היסטוריה ומתח בעריכה נפלאה ויסודות אלו מפצים, כאמור על החלקים בסרט שנדמה כי אינם אותנטיים. שאלות רבות נותרות ללא מענה ומלוות אל מחוץ לאולם הקולנוע, וזה, ככל הנראה, כוחו של קולנוע נפלא באמת. זה סרט על זהות ועל כוחה להיבנות מתוך עפר, מתוך רצון, מתוך תקווה בלתי פוסקת להגיע אל האמת.
מור קמפני
ולסיכום :
כוכבים 4

בכדל 1 מתוך 3

אין תגובות:

פרסום תגובה