שלום לכן! 252 סרטים
עלילתיים יצאו השנה מסחרית בישראל. כמו בשנתיים האחרונות, גם השנה בחנתי מה באמת
היה לנו בקולנוע, את מי ראינו, את מי לא, ומה זה אומר עלינו.
למרות שהיתה זאת שנה
מצויינת לקולנוע התעודי, בגלל שמאד קשה לבחון איזה סרטים יצאו השנה למסכים שאינם
הקרנה מסחרית פרופר, בחרתי שלא להכניס לבדיקה את "מיסטר גאגא",
"פרינסס שואו" ו-"מי יאהב אותי עכשיו", כיוון שאני לא יכולה
להכניס את "דימונה טוויסט", את "אפריקה!" או את "האישה
מהסינמטק", שכולם הוקרנו במסגרות כאלו ואחרות, אך לא לגמרי בצורה מסחרית.
מכיוון שכך, בחרתי לוותר לחלוטין על הקולנוע התעודי, שעדיין מחכה שמישהו יבדוק
אותו (וציפור קטנה לחשה לי שזה עומד לקרות ממש בקרוב).
מבחינת הקולנוע
הישראלי, זאת היתה שנה מצויינת לבמאיות –
מתוך 32 סרטים שהוקרנו, 10 סרטים של
נשים. זה כמעט שליש מכלל הסרטים, והרבה יותר מהממוצע (10% של סרטים של נשים בשנה).
במבט על השנים האחרונות ניתן לראות עלייה מתמדת של סרטים שנעשו בבימוי של נשים, מה
שמזכיר לנו שוב ושוב שלמרות שמנסים למצב אותנו כקולנוע ללא עתיד או עבר ("גל
נשי" – מגיע פתאום ועובר), אנחנו לא הולכות לשום מקום, לא מדובר
ב"גל", אין לנו שום כוונה להתנפץ.
למעשה, מדובר ממש
בסיבה למסיבה ולגאווה ישראלית (מסוג כלשהו), כיוון שכאשר מסתכלות על המספרים באופן
כללי, אפשר לראות שמתוך כלל הסרטים שהוקרנו בישראל,
רק 25 הם סרטים של במאיות, ואילו 224
הם של במאים. אם נוציא מהרשימה את הסרטים הישראלים, נישאר עם 15 סרטים של במאיות,
ו-202 סרטים של במאים
מה שאומר שהסטטיסטיקה, לצערינו, נותרת על כנה: פחות מעשרה
אחוז מהסרטים נעשו על ידי נשים.
ומה לגבי מבחן בכדל?
מתוך הסרטים שיש לנו נתונים לגביהם, 100 עוברים את המבחן, ו-141 לא עוברים אותו.
אבל כבר ציינו שלא מדובר במבחן פמיניסטי, אלא במבחן שבודק ייצוג בלבד, ולכן אין זה
פלא שבחלק מהסרטים שעוברים את המבחן, הסיבה היא שיחות קצרות במיוחד בין הדמויות של
הנשים בסרט, וחלקן על נושאים מאד "נשיים", כמו הריון, או אפילו לק. כך,
"כלבי מלחמה" עובר את המבחן למרות שמדובר בסרט שובינסטי למדי, מכיוון
שהנשים מדברות בו על הריון, והסרט "בלשים בע"מ" עובר את המבחן כי
מדברות בו על פורנו, עם כוכבת פורנו. כמו כן, העובדה שהסרט נעשה על ידי במאית לא
מבטיחה לו לעבור את המבחן, כך ניתן לראות ב"המלך שלי", או אפילו
ב"עמק".
אם הלכתן לקולנוע
ב-2016, רוב הסיכויים שראיתן סרט בכיכובם של גברים.
143 דמויות ראשיות של גברים
לעומת 76 של נשים, כש-18 סרטים מציגים חבורה של דמויות ראשיות שמתוכן מעט נשים,
ולפעמים אפילו רק אישה אחת.
14 סרטים מציגים זוגות, רובם הגדול בקשר רומנטי.
מתוך
הסרטים על הנשים והגברים, 19 במאיות ביימו סרטים שעוסקים בנשים, ו-7 בגברים.
לעומת
138 גברים שעסוקים בגברים, ו-57 מהם עסוקים בנשים (החפיפה בגלל שגבר ואישה ביימו
יחד, סרטים על גברים). העובדה שהסרט עוסק בנשים לא הופך אותו לכזה שמציג אותן בצורה
חיובית או טובה, כך לדוגמא "אהבה בהפרעה" מציג דמות ראשית עם מסמר בראש,
ו"מבחן החלב" עוסק באישה אילמת (מושתקת).
בסך הכל זאת היתה שנה
טובה לקולנוע של נשים בישראל, ורעה לקולנוע של נשים בעולם – על פי ההקרנות בישראל.
אולי הגיע הזמן שהמפיצים יראו את התמונה הזו ויביאו ארצה עוד סרטים של נשים, כי
מדובר בתמונה עגומה למדי, שלמפיצים ישנה האפשרות לשנות אותה. זוהי קריאה לכל
המפיצים – הביאו יותר סרטים של נשים, הם קיימים בעולם, והגיע הזמן שנצליח לראות
בישראל סרטים של נשים שלא נעשו בישראל.
ליאור אלפנט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה