אשמת הכוכבים

כשאני חושבת על כך שבימנו המקורות התרבותיים של הנוער בנושא המורכב של  אהבה שייכים כמעט בלעדית לאינטרנט, לטלוויזיה ולקולנוע, אני מבינה שכנראה שנערה ממוצעת רואה אהבה כהיכנעות לערפד, מלחמה במשחקי הרעב, ריקודים חושניים או סתם מיניות לא מוסברות של כוכבות משובטות ואז מגיע "אשמת הכוכבים".

הצ'אנס האחרון

שישי בצהרים, האיש שלי אמר שגם הגדולה תאהב את הסרט, אז צירפתי את המתבגרת שלי ומיכל חברתי צירפה את המתבגר שלה והלכנו, שתי אמהות ושני מתבגרים לקולנוע.

מיד כשהסרט נגמר, סיכמה אותו מיכל ואמרה : הלוואי וגם אני היתי נשואה לג'ולס.

ה"מנדלה" האמיתי או שמא נאמר האמיתית

מנדלה, עונה לכל חוקי הז'אנר של אפוס קולנועי גדול מהחיים, וככזה הוא שיעור היסטוריה ארוך ולעיתים מייגע. אבל כמו בחיים עצמם, גם פה מגיעה דמותה המרהיבה של וויני מנדלה ומצילה את המצב. זה לא דבר ברור מאליו לסרט אפי שכזה, לספר את האמת גם בנושא כואב ומודחק יותר, כמו הנשים בחייו של נלסון היקר.

שש שאלות על שש פעמים

חיפשנו השראה ליוצרות הקולנוע שבתוכנו וגם לפרגן לתסריטאית מבריקה, אז שלחנו לרונה סגל, תסריטאית 'שש פעמים' שש שאלות, אלו התשובות שלה.