בסרט ״סוף עידן התמימות״ של הבמאית וידי בילו צפיתי פעמיים במרווח של שנתיים, הפעם הראשונה היתה בגלגולו הראשון תחת השם
״פלסטלינה״ ושמחתי על ההזדמנות לצפות
בו שוב מנת לכתוב עליו ביקורת זאת, בגלל שמדובר בקול פמינסטי חשוב ובוגר - שאני שמחה להדהדו-
קולה של וידי בילו הבמאית
והתסריטאית שאת סרטה הראשון משנת 2005 ״קרוב לבית״ על זוג חיילות משמר הגבול בירושלים אהבתי מאד. וידי בילו מספרת באופן
אותנטי אישי וכנה את סיפורן של הנשים הכלואות בנרטיב הישראלי ההיסטורי פרה מלחמת ששת הימים והכיבוש (ירושלים,
1966) .
אנחנו המבקרות מתחייבות לצפות בסרטים, לנתח אותם, לכתוב עליהם, לדון בהם, לחיות אותם, לאהוב או לשנוא אותם. כל זאת נעשה בעיני אישה למה ? נורא פשוט, כי אנחנו נשים שאוהבות ונושמות קולנוע.
הצגת רשומות עם תוויות אפרת גורן מור. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות אפרת גורן מור. הצג את כל הרשומות
יום ראשון, 18 באוקטובר 2015
יום חמישי, 19 במרץ 2015
מאמי
הלכתי
לראות את הסרט 'מאמי' עם חברה טובה כדי לשכוח מתוצאות הבחירות. אסקפיזם.
את
הסרט הקדימו תשדירי בחירות של מרצ שהיו כבר בין לילה לא רלוונטיים יותר.
הירשם ל-
רשומות (Atom)