הסכנה שבסרט ״כלבי מלחמה״ היא שמישהו יחשוב
שמדובר בסרט שמעביר את המסר שלו בצורה טובה. מבוסס על סיפורם האמיתי של שני סוחרי
נשק (יהודים) בארה״ב בני 20 וקצת, אפרים דיברולי (ג׳ונה היל) ודיוויד פקוז (מיילס
טלר), שזוכים במכרז של הפנטגון בגובה מאות מיליוני דולרים לאספקת נשק לצבא האפגני
ב-2007, הסרט מנסה להעביר ביקורת על הקפיטליזם בתעשיית הנשק האמריקאית.
אנחנו המבקרות מתחייבות לצפות בסרטים, לנתח אותם, לכתוב עליהם, לדון בהם, לחיות אותם, לאהוב או לשנוא אותם. כל זאת נעשה בעיני אישה למה ? נורא פשוט, כי אנחנו נשים שאוהבות ונושמות קולנוע.
יום חמישי, 25 באוגוסט 2016
יום שני, 8 באוגוסט 2016
יחידת המתאבדים
אני מודה שבהתחלה
חשבתי לוותר על לכתוב את הביקורת הזו. כל האינטרנט מלא בביקורות על כמה
"יחידת המתאבדים" הוא הסרט הכי גרוע בעולם, ואיך הרסו את הקומיקס, ואיך
נפלו גיבורים, ולמה נתנו לדיוויד אייר לביים את זה, ראינו איך הוא היה
ב"זעם" (אחד הסרטים השנואים עליי, אגב), ועוד כל מני מילים ועוד מילים
של עצב ודיכאון. ואני? אני אפילו לא חובבת סרטי קומיקס במיוחד, וחוץ מוונדר וומן
לא ממש חיכיתי אי פעם לסרט קומיקס שיעלה. זה נחמד, אין ספק, ואני גם מאד מאד אוהבת
אפקטים ואקשן ויותר מזה את האיימקס, אבל למה שאני אכתוב כאן על סרט קומיקס שכולם
קוטלים ללא הרף?
שלום קוראים לי דוריס
שלום, קוראים לי
ליאור ואני ממש אוהבת את סאלי פילד. למעשה, אחרי שראיתי עם אמא שלי באדיקות את כל
העונות של "אחים ואחיות", אפשר לומר שאני נמסה כשהיא על המסך. אולי בגלל
זה הגעתי ל"קוראים לי דוריס" עם הרבה כוונות טובות, שנשארו שם גם תוך
כדי הסרט, ואחריו. בכל זאת, בגלל שהוליווד מעצבנת ולא נותנת תפקידים טובים לנשים
מעל גיל 40 שהן לא מריל סטריפ (לעומת גברים שחוגגים בכל גיל), לא התראנו זמן מה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)