אחת לכמה זמן מגיע
לארצות הברית סרט זר כל כך טוב שהאמריקאים מתעקשים להפיק לו גרסה משלהם. ב-2010
היה זה "הסוד שבעיניים" הארגנטינאי, המבוסס על ספר של אדוארדו סאצ'רי,
שזכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. עכשיו מגיעה האדפטציה, ארוזה במסר חברתי ובשלושה
שחקנים ידועי-אוסקרים: צ'יווטל אג'יפור, ניקול קידמן וג'וליה רוברטס.
בגרסה הלטינית,
מספר הסרט על חוקר משטרה שעם פרישתו לגמלאות חוזר לחקור פרשיית רצח שהעסיקה אותו
לפני שלושים שנה, שחקירתה מוסמסה בלחץ משטר הגנרלים, ושעליה הוא מעוניין לכתוב
ספר. בגרסה האמריקאית קוצר לוח הזמנים ל-13 שנים, כדי להתאים לתקופה הסוערת שאחרי
פיגועי ה-11.9, והחוקר ריי (אג'יפור), שהופרש בינתיים מהמשטרה ועבר לסקטור הפרטי,
חוזר למקרה לאחר שהוא מאמין שעלה על קצה חוט. בשני הגרסאות יש גם סיפור אהבה לא
ממומש – עם עמיתה לעבודה, אותה מגלמת בגרסה הנוכחית קידמן.
כמו במקור, גם הפעם
מדובר בדרמה מטלטלת, איטית לפרקים – במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר בדרמת מתח
שבמרכזה חקירת רצח - אבל לרגע לא משעממת. ההחלטה להוסיף את אמה של הקורבן, ג'ס
(רוברטס), כקולגה של החוקר, לבסס ביניהם חברות ולתאר את ההיכרות בינו לבין הקורבן
מוסיפה עומק ומסבירה את האובססיביות בה מתעסק ריי בחקירה, ואת חוסר היכולת שלו
להרפות. ההחלטה, לעומת זאת, להמיר את שלטון החונטות הארגנטינאי בהיסטריה הביטחונית
שפקדה את ארצות הברית לאחר אירועי ה-11 בספטמבר נראית תמוהה משהו.
במקביל לחקירת
הרצח, המתנהלת על המסך במקביל ב-2002 וב-2015, כך שהדרך העיקרית לדעת באיזה שנה
אנחנו היא שיבה שזרקה בזקנו של אג'יפור, מתנהל סיפור האהבה הלא ממומש בין ריי
לקלייר. הסיבות לאי היתכנותו דווקא מעוגנות בתסריט, וגם ההחלטה ללהק לתפקיד ריי
שחקן שחור לא מזיקה, אבל הכימיה בין אג'יפור לקידמן לא חזקה מספיק כדי לייצר תשוקה
בלתי ממומשת בת למעלה מעשור. למרבה המזל גוליה רוברטס נמצאת שם כדי להציל את המצב.
השחקנית הזוהרת הזאת, בעלת החיוך הכי מפורסם בתעשייה, נראית ומתנהלת על המסך, כפי
שמיטיבה לתאר זאת דמותו של ריי, כמו אישה בת מיליון. הניגוד בין דמותה לפני הרצח,
הנראית בעיקר בפלאשבקים של ריי, לדמותה מייד לאחריו ובפרספקטיבה של 13 שנים –
מטלטל, בעיקר אם מסתכלים על זה לאחר שנחשף הטוויסט. אפשר להתווכח על נחיצותה של
הגרסה האמריקאית ליצירת המופת זוכת האוסקר של חואן חוזה קמפאנלה, ואין ספק שבמספר
נקודות היא נופלת מהמקור. אבל הסרט הזה יכול להביא לג'וליה רוברטס פסלון אוסקר
שני, 15 שנים לאחר שזכתה בראשון.
מיכל סופר זמרני
ולסיכום :
4 כוכבים
בכדל - 3
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה