יום ראשון, 23 באוגוסט 2015

החתונה של ג'ני

ברור לכולנו שאחד הדברים המשפיעים ביתר על ביקורות סרטים ובכלל היא רמת הציפייה. אז אולי קל יהיה לנחש מה ציפיתי מסרט על זוג לסביות שלמרות האווירה הכי אמריקאית שמרנית שאפשר עם ביקורים בכנסיה, אבא כבאי, אמא בקבוצת הבאולינג וכלי העבודה בחנייה, מחליטות לשבור מוסכמות לצאת מהארון ואפילו להתחתן. אז חשבתי שיהיה שנון, קיוויתי שיהיה מרדני, חתרני אפילו. בטוח מצחיק, וכמובן סקסי עם כימייה מטורפת בין הגיבורות.

אני מצטערת לספר שהחתונה של ג'ני לא מצליח לענות על אף ציפייה , אף אחת!  
ובכך הופך מבחינתי לסרט המבאס של השנה.
קתרין הייגל מגיעה לתפקיד הזה היישר מהמיין סטרים של הקומדיות הרומנטיות האמריקאיות, במחשבותיי דמיינתי את המהלך הבועט הזה, הנה לכם, הבת של השכן, הכי אמריקאית בורגנית שאפשר והיא, היא לסבית, תודו, כמה עוצמתי זה יכול היה להיות, אם רק...
כבת זוגה של קתרין הייגל שמה הבמאית והתסריטאית מארי אגנס דונהיו, את אלכסיס בלדל, שתיהן יכלו להיות הלסביות הכי לוהטות על המסך אם רק...
אם רק היתה בינהן כימייה או מתח כלשהו או דיאלוג אחד שנון, אבל הכימיה בניהן, היא פשוט אפס .
תכלס, אם תרצו : אין בניהן אפילו נשיקה אחת אמיתית ואוהבת (יש אחת של דודות כאלה)

אז פה מתחילה הבעיה המרכזית כי שום דבר בסיטואציה הראשונית לא מצליח לשכנע בכלל.  
ג'ני היא עובדת סוציאלית שחייה כבר 5 שנים עם קיטי, משפחתה חושבת שהיא השותפה שלה לדירה, וכולם עסוקים בלרכל ולכאוב את רווקותה של ג'ני, ברגע מסוים היא מחליטה  לצאת מהארון וכאן הכל כמובן מסתבך כי ההורים מבקשים תישארי בבקשה בארון, ככה יותר נוח לכולנו.
אז עד שליש הסרט, היה מרתק, דיאלוגים מאופקים בין ההורים (משחק מצוין של טום ווילקינסון בתפקיד האבא) אבל אז זה מתדרדר בעיקר כי שכחו פה שכדאי לייצר כימיה אמיתית בין בנות הזוג, אבל אין שם אהבה, אין חמלה, סתם דיאלוגים שכאילו נכתבו לפני עשרים שנה.
דווקא מערכת היחסים בין האחיות מרשימה, גרייס גאמר, הרשימה אותי בתפקיד האחות, הכועסת ששקועה בעצמה בצורה הכואבת ביותר.  
חוץ מזה התסריט כל כך צפוי שאין לי מה להוסיף. אז רק עוד נקודה כואבת במיוחד- המוזיקה. פה לטעמי נחצה כל גבול אפשרי.
אז ככה, מי שלא הבינה את הסיפור הרדוד והתפניות הצפויות בעלילה זוכה ברגעים המכוננים לשיר שהולם במדויק את הסיטואציה, בחיי  כשג'ני יוצאת מבית הוריה מתנגן (ומתורגם)  השיר : אני לא יכולה להשתנות...
כשמגיע רגע החיבוק בין האמא לבת,  מתנגן (ומתורגם) את מחממת את ליבי...
למה... די ! 
אז זה יכול היה להיות סרט חשוב וכנה אבל יש בו כל כך הרבה אבל שכבר לא יודעת מה להגיד לכם. שאלה אותי ידידה מהקהילה, אז מה לא ללכת ?
ועניתי לה, קחי את אמא שלך, ולכי. אתן יודעות אויב משותף תמיד מלכד אנשים. אז אני רואה אותה בדמיוני יוצאת עם אמה מהסרט עצבניות שתיהן, מוצאות הרבה נושאי שיחה בדיוק על נושא חשוב כזה, מתקרבות מדברות – קאט. סוף.
ולסיכום :
2 כוכבים
בכדל – עובר ללא ספק (אז מה ?!) 




2 comments:

  1. בדיוק, אחד לאחד, מה שחשבתי.

    השבמחק
  2. בדיוק, אחד לאחד, מה שחשבתי.

    השבמחק