אנטמן

יש מצב שדווקא בעולם של גיבורי העל, שהתחיל מגברים כל יכולים שהצילו נשים צווחניות, יכול להתקיים שיוויון אמיתי בין המינים. גם אם הופ פים (אוונג׳לין לילי), בתו של המדען ואיש הנמלה המקורי האנק פים (מייקל דאגלאס), אינה זו שמצילה את העולם ונאלצת להסתפק באימון הגיבור כריס לאנג (פול ראד) ובתפקידי לחימה משניים לצידו, נדמה היה לנו שהיא יכולה היתה לעשות זאת.

מי שמעכב בעדה ובמובן מסויים אפילו עוצר אותה, הוא דווקא אביה, נציג הפטריארכיה, שמאמין ביכולותיה, אך דואג שמא יקרה לה מה שקרה לאימה ג׳נט פים (הצירעה, גיבורת על כשלעצמה), שכדי לנטרל איזה איום סובייטי, הקריבה את עצמה אי אז בשנות השמונים במעשה התאבדותי שהקולנוע האמריקאי מאפשר לדמויות משנה בשנים האחרונות: ג׳נט לחצה על הכפתור שמעביר אותה מהעולם המיקרוסקופי של הנמלים והצרעות לעולם סאב אטומי לא נודע, ומעולם לא חזרה משם. ביתה הופ מסוגלת להביס את איש הנמלה לאנג במכות, היא מדענית מחוננת, והיא שולטת במיומנויות של אביה שכוללות אומנויות לחימה ושליטה טלפתית בצבא נמלים. בסוף הסרט היא מקבלת חליפת צירעה מאביה, שמודה בפה מלא שאילולא עצר אותה היתה יכולה להציל את העולם בעצמה. ובמילים אחרות, היא היתה פשוט צריכה להתאמץ יותר מהמתחרה שלה. זה לא לגמרי רחוק ממה שהיה קורה כנראה בחיים.

אז נכון שאביה של הופ מחפש כל הסרט את היורש הזכרי שלו למרות שהיא, ביתו הביולוגית- דומה לו ורוצה ומוכשרת ומסוגלת- נמצאת שם כל הזמן.
ונכון שבמחצית השניה הופ משלימה עם התפקיד המשני שייעדו לה. אבל אני לפחות שאלתי למה, וגם הגיבור. ואולי זה לא לגמרי מפתיע שזה קורה דווקא בז׳אנר הזה שכולו פנטסיה. (ועם זאת הסרט הראשון עם גיבורת-על עתיד לצאת רק ב-2017: מדובר בוונדרוומן עם גל גדות הישראלית).

לא ראיתי את סרטי הז׳אנר האחרונים שיצאו ולא הכרתי את שלל גיבורי העל שהסרט מתייחס אליהם (הנוקמים, הפאלקון וכו׳) כולם מהסרטים הקודמים של מארוול, מבוססים על קומיקסים שלהם, ויחד מרכיבים את מה שהיח״צ האמריקאי מכנה ״העולם של מארוול״. אבל אהבתי מאוד את באטמן הראשון שביים ברצינות טים בארטון גם בגלל שאיפיינה אותו קדרות מסויימת, עיצוב אמנותי מבריק כמו בכל סרטיו של בארטון, וגם בגלל שעולם העיתונות והפוליטיקה נבנה שם בהקפדה. אהבתי גם את מאטריקס הראשון מסיבות דומות, והוא בעיניי יותר סרט מד״ב. למרות שהכתיבה פה נוסחתית יחסית לשני אלה, נהניתי מאנטמן, מאוד אפילו. מדובר בסרט מהנה מאוד לכל המשפחה והצפיה בו לא מחייבת הכרות עם הסרטים האחרים.

עכשיו לעלילה : כריס לאנג (פול ראד) הוא פורץ מתוחכם עם אג׳נדות רובין הודיות. הוא פרץ למחשבי חברה שגבתה מחירים גבוהים מדי מלקוחותיה והחזיר לאחרונים את כספם.

האנק פים הוא מדען מבריק שהופרש מהחברה שלו על ידי מדען צעיר בן טיפוחיו דארן קרוס (קורי סטול). פים גילה נשק המוני: חליפה שמכווצת אדם לגודל של נמלה, והופכת אותו לכוח לחימה כמעט בלתי נראה ובאותו זמן מגדילה את כוחו הפיזי. פים מחליט לקבור את ההמצאה כדי שזו לא תגיע לחברות שפועלות מתוך אינטרסים כלכליים של רווח. עכשיו, כשבנו שסטה מהדרך מתקרב לפיצוח הסוד שלו, ואף מוכר אותו למרבה במחיר, פים מחליט לפרוץ למפעל שממנו סולק, ולמחוק את הנתונים. לצורך זה הוא מחפש בן חדש וטוב יותר מקרוס שאיבד את המצפון בדרך אל ההצלחה. לאחר מספר מבחנים שכוללים פריצה לכספות ברזל ענקיות מימי מלחה״ע השניה, הוא בוחר בלאנג/ראד להיות איש הנמלה החדש. 

במקביל לשתי מערכות היחסים ההפוכות האלה של אב ובנו, הסרט מציע גם שתי מערכות של אב-בת. בעוד פים וביתו הופ לומדים להכיר אחד את השני, כל תשוקתו של לאנג היא לחזור לחיי ביתו הקטנה שאותה לא ראה בשנים שהיה בכלא. לשם כך יהיה עליו להציל את העולם ואותה, בעימות הסופי של אחד על אחד עם הנוול קרוס, בסיקוונס שבאופן מבריק ינצל את יכולות ההתכווצות של הגיבור ויריבו, ויתרחש בארגז המשחקים של הזאטוטה. שיאו יתרחש על מסילת הרכבת החשמלית, לוקיישן שהקולנוע אהב מאז ומתמיד, מקיטון דרך היצ׳קוק ועד למטריקס, ויכלול גם מחווה קצרצרה לאודיסיאה בחלל בגיחה אל העולם הסאב אטומי.

העיצוב הויזואלי שכולל גדיים לבנים במקום עכברי מעבדה מעניק לרוע של קרוס נופך תנ״כי, אבל האיום (הכוח שהולך לידיים הלא נכונות והאנושות שמשלמת על כך מחיר כבד) לא נפרט למציאות קולנועית מוחשית ונשאר ברמה הפרסונלית. לכן נשאר טיפה תיאורטי ולא לגמרי משכנע.

כך או כך, מקור ההנאה הגדול של הסרט הוא קטעי הפעולה שכוללים כמה סיקוונסים מקוריים ומיוחדים, שמשתמשים יפה בהבדלי הגדלים, מזכירים קצת סרטים של גונדרי, וחוגגים את מגרש המשחקים הענק שהוא הקולנוע. יש מימד קומי אירוני שנדמה שהסרט מודע לו, בעובדה שגיבור העל הזה קטן יותר מנמלה, והוא מאפשר לז׳אנר לחתור תחת עצמו בכמה מרגעי השיא.

 איה סומך

לסיכום:

4 כוכבים בגלל קטעי הפעולה המקוריים,

מבחן בכדל- 2 מתוך 3 כי למרות שהעולם נשלט גם פה על ידי גברים יש לנשים כוחות דומים

ואף נותנים קצת מקום לתסכול שלהן.