בדרכי שלי

אחחח, קלוד פרנסואה! אני רק שומעת תו אחד מ"בלינדה" וכבר אני עובת לפריז והיו שלום ותודה על הדגים. אז למה הרעיון שיעשו עליו סרט נשמע לי כל כך משעמם? מה, החיים בורוד לא היה יפה? מריון קוטיאר לא היתה מדהימה? היתה. אבל 140 דקות על קלוד פרנסואה? באמת?

אז כן. "בדרכי שלי" הוא סרט של שעתיים וחצי כמעט על אחד הכוכבים הגדולים ביותר בצרפת, קלוד פרנסואה. זמר, מפיק, סוכן דוגמנות, סובל מאו.סי.די ומתייחס לנשים כמו זבל. כן, הוא קנאי, אובססיבי, חסר ביטחון, לא נותן לנשום ומצד שני – בוגד עם כל מי שזזה והיא מתחת לגיל 20. בקיצור – דוש.

את קלוד פרנסואה משחק ג'רמי רנייה, השחקן הכמעט קבוע של האחים דרדן, שבאמת נראה כמו פרנסואה, רק שהוא נראה כמו פרנסואה בן ה-40 גם כשהוא משחק אותו בגיל 17, וכשהוא אומר לראשונה את גילו לא יכולתי שלא לגחך בקול רם מאד בקולנוע. רנייה הוא בדרך כלל שחקן טוב מאד, אבל לא ברור מה קרה לו כאן, יש שורות שהוא אומר שנשמעות איום ונורא, ויש לו ג'סטות שנראות כמו פארודיה על עצמו יותר מאשר משחק אמין. מצד שני – הוא קלוד פרנסואה, האיש היה פארודיה של עצמו בעצמו.

רנייה לא היחיד שעושה משהו חדש עם עצמו, גם הבמאי – פלורן-אמיליו סירי, נכנס לתחום חדש יחסית עבורו – סרטי ביוגרפיה שאין בהם טיפת אקשן. וחבל, כי "the nest" היה סרט מעולה בעיני, ו"בן ערובה" גם מצוין, ובכלל – כל סרטי האקשן שלו ממש טובים, אז חבל שב"בדרכי שלי", האקשן היחיד התרחש בוודאי בחדר העריכה, איפה שהעורך (אולי) רצה לחתוך, והבמאי אמר לו – עזוב אותך, תמשוך את כל הזנבות של השוטים (באמת יש כמה שוטים שהסיום שלהם ממש נראה כמו טעות). הופעה מפתיעה נוספת שייכת לבנואה מג'ימל, שגם פה עושה עבודה טובה מאד, אבל לא כמו בדרך כלל.

האמת היא שקשה לי לכתוב ביקורת על דמויות בסרט, כשאני יודעת שזה כנראה מי שהיה קלוד פרנסואה. אז לדבר על היחס שלו לנשים? דווקא פה אני חושבת שהסרט עושה עבודה ממש טובה, ולא עושה לו הנחות בכלל – טוב, כמעט.

כי יחד עם זה שהסרט מוציא את פרנסואה כמו אפס, הוא גם מראה את הנשים שאיתו בצורה דומה. איזבל, מי שתהפוך לזוגתו של פרנסואה ואם בניו, נופלת לזרועותיו לאחר שהוא נכנס בה עם האוטו (באותה סצינה ממש, זו אינה מטאפורה), לא לפני שהוא מתקשר אליה עשרות פעמים ומחכה לה כל יום מתחת לבית.

הבעיה האמיתית היא, שלא כמו החיים של קלוד פרנסואה, הסרט עצמו ארוך. בעוד זה התחשמל למוות בגיל 40, הסרט משום מה ממשיך שעות, עד שבאיזשהו שלב חשבתי שהם הולכים לשים את כל השירים שקלוד פרנסואה הוציא במהלך הקריירה, ולהראות את כל הנשים שהוא שכב איתן. אז נכון, חזרתי הביתה ושמתי בלופ מוזיקה צרפתית ואני שומעת אותה עד עכשיו (כתבתי את הביקורת יום אחרי), ומי שאוהבת שאנסונים ופופ צרפתי משנות השבעים אז ממש תהנה בסרט, אבל מי שלא, לא בטוח שיש לה מה לחפש בסרט על אחד הזמרים הכי מוצלחים שיצאו מצרפת, ולא רק כי הוא התייחס בצורה נוראית לנשים.

ליאור אפלפנט

ולסיכום :

כוכבים – 2.5

בכדל – לא. (שזה די מדהים, יש שם אמא ובת והן לא מדברות כמעט אחת עם השנייה, כמעט באף סצינה שלהן ביחד הן לא מחליפות מילים, רק אחת מדברת.)