X מן, העתיד שהיה

כאילו שלא הספיק לנו, יצא עוד סרט של אקס-מן. בעוונותיי, זוהי סדרה שאני דווקא די אוהבת, ותמיד כיף לי לראות, אבל לא הפעם.

בקצרה, למי שלא מכירה את הקומיקס או את הסרטים – האקס מן הם חבורת מוטנטים, אשר לכל אחד ואחת מהם כוח על אחר, והם נרדפים על ידי בני האדם ה"רגילים", שמעוניינים להרוג אותם בגלל שהם שונים (מפתיע מישהי?). בכל סרט קורה להם משהו אחר, והפעם – באים להרוג את המוטנטים הנחמדים שלנו רובוטים ענקיים מעשי ידי אדם, אשר מסוגלים, לראשונה, לקחת את הכוחות של המוטנטים ולהשתמש בהם נגדם. אנשי האיקס גילו שהסיבה לכך שהמפלצות הללו, הנקראות סנטנלים, קיימות בכלל, היא בגלל שאחת מהמוטנטיות, מיסטיק (ג'ניפר לורנס חביבת המדור), הרגה את הממציא שלהם בשנת 1973, וגרמה לכל המלחמה הנוראה הזו. עכשיו הם צריכים לשלוח את וולברין איש הזאב (יו ג'קמן) חזרה לעבר, לגרום לכל זה לא לקרות.

הבנתן? אם לא, לא נורא. כי יש רק נקודה אחת בעיני שחשוב לדבר עליה.

למעשה, בציר הזמן הרגיל, אישה אחת גרמה לכך שתתחיל מלחמת עולם בין המוטנטים לבין בני האדם. אישה אחת, שבגלל שהיא נשלטת על ידי הרגש ולא על ידי השכל, החליטה להרוג מישהו מבני האדם. אפילו אם המעשה שלה הוא מעשה שלילי, מדובר באישה אחת ששינתה לחלוטין את פני ההיסטוריה. מה שהאקס-מן מנסים לעשות, הוא לגרום לה על ידי שכנוע גברי – של הגבר הכי גבר שיש בסביבה, וולברין – לא לעשות זאת. ובכך, בעצם, לכתוב מחדש את ההיסטוריה, והפעם על ידי גברים.

לכתוב אותה מחדש כך שתהיה טובה יותר, חסרת מלחמות, שלווה ונכונה.

לכתוב מחדש את ההיסטוריה כך שתקיא מעצמה את הנשים שעשו מהלכים משני מציאות. כי הגברים, הם יודעים טוב יותר מהנשים.

הם משתמשים בכוח המחשבה שלהם על מנת לשנות את המחשבה ואת התודעה של האישה היחידה בסרט שיש לה רצון חופשי, וגם אותו לוקחים לה.

כשחושבים על זה, מה שהסרט הזה בעצם אומר – אל תתנו לנשים להחליט, אל תתנו להן לעשות פעולות, תנו לגברים להנחות אותן על מנת שהכל יילך כשורה.

בכל הוועדות המצוגות בסרט, נמצאים רק גברים. המנהיגים הם גברים, החיילים, גברים, המפקדים, גברים. אישה אחת מנסה להילחם נגדם. אישה אחת, חדורת מטרה – ומי זו האישה הזו? זוהי מיסטיק.

כוח העל של מיסטיק הוא להפוך את עורה ואת עצמה לכל אדם/אישה שתרצה. היא מסוגלת להיות גם גבר וגם אישה, מתהלכת בעולם עירומה עד שהיא מחליטה איזו צורה לתפוס. היא האיום המוחלט על הגבר, אבל גם סטריאוטיפ מהלך. היא הפכפכה פיזית, אי אפשר לסמוך עליה, אי אפשר לדעת איפה היא או מה היא רוצה, כשאתה מסתכל לה בעיניים, אתה לא מבין מה אתה רואה. פשוט מוכרחים לעצור אותה.

ההיסטוריה, כפי שאנו מכירות אותה, נכתבה לרוב על ידי גברים. אנחנו כמעט ולא שומעות על נשים "שעשו היסטוריה". זה נכון שבתקופה האחרונה יש נסיון לתיקון (אתרים כמו היא-סטוריה ודומיו), אבל באופן עקרוני, נדמה שהנשים נמחקו מההיסטוריה וטושטשו על ידי עולם פטריארכלי, שאותו מנהיגים גברים "אמיתיים", כאלו שיודעים דבר או שניים על ביטחון ובוודאי שלא נשלטים על ידי הרגשות שלהם.

X-מן, העתיד שהיה, עם כוונה או בלי, מתאר עולם שבו נשים שפועלות, יוצרות אחריהן הרס בלתי נשלט, ולכן חייבים לעצור אותן. ואיך אפשר לעצור אותן? לכתוב את ההיסטוריה מחדש, כך שתמחק את הפעולות שלהן.

יופי אקס מן. אפילו האפקטים לא היו מדהימים הפעם (להוציא סצנה אחת מושלמת).

ליאור אלפנט

ולסיכום :

בכדל – 1

לא בכדל – 2