טרם צאתי לצפות בסרטו של דארן ארונופסקי "המבול" נוכחתי
לסערה סביב תרגומו המוטעה של שם הסרט שבמקור באנגלית נקרא "נח". בסיום
הצפייה בו, נשמתי לרווחה ששמו של הסרט "המבול" ולא "נח".
השארת השם המקורי (כשם הפרשה המקראית בתורה- נח) הייתה עושה עוול היסטורי לסיפור
המקורי שעוות כמעט לחלוטין בווריאציה הקולנועית שלו ולכן טוב עשו מפיצי הסרט
בשינוי השם ל"המבול".
סיפורו של נח (ראסל קרואו) והתיבה הוא סיפור תנ"כי מפורסם, האנשים חוטאים לבריאה, משתלטים עליה, סוררים ומורדים (ואגב כך, אין שום חדש תחת
השמש גם בזמננו) וה' מביא מבול לעולם.
נח הצדיק היחיד בדורו חוזה בנבואה על העומד לבוא ומקבל
הוראה מה' לבנות תיבה מאה עשרים אמה אורך, חמישים אמה רוחב ושלושים אמה גובה- כש- "צוהר
תעשה לתיבה"- מחלוקת אם זה היה חלון או מרגלית שהאירה. לתיבה הוא אוסף זוגות זוגות מכל מיני בע"ח, מהטמאות זוג, זכר ונקבה ומהחיות הטהורות- שבעה
זכרים ושבע נקבות. התיבה מורכבת משלוש קומות- קומה ראשונה נח ואשתו ושלושת בניו
שם, חם ויפת ונשותיהם, בקומה האמצעית החיות (חוץ ממיני הדגים) ובקומה השלישית זבל.
בווארציה הקולנועית של המבול, "השומרים" שהם כוכבי אור אינסוף
שנענשו והפכו ל"נפילים", הם היצורים הדמיוניים שמסייעים לנח
בבניית התיבה. ה"נפילים" המקראיים ידועים כחצי מלאכים חצי בני אדם- בסרט
הם חצי אור חצי אדמה, רובוטים מסולעים.
החלק היפה והדומיננטי בסרט היא הסצינה בה בעלי החיים נאספים לתיבה. גם כאן
אין גרסה חופפת וכל בעלי החיים מגיעים בזוגות ללא הפרדה בין טהורים לטמאים.
בווארציה הקולנועית נמחקות נשותיהם של שם, חם ויפת ונמצאת ילדה יתומה בשם
עילה (איילה?) שמאומצת ובהמשך הופכת לבת הזוג של שם.
המקרא מספר לנו שמבנו של נח, שם, יצא העם היהודי, שמבנו יפה הטוהר, יפת ("יפיפיותו של יפת באוהלי
שם") יצאו כל מי שאינו יהודי ואילו בנו "חם" קולל כי ראה את ערוות
אביו וממנו יצאו הכושים- כהי העור.
"המבול" מתעלם מפרשנות המקרא ומספר לנו סיפור לגמרי אחר. חם
לבן כמו אחיו, יפת הוא דווקא הפחות יפה ושם וברכת אביו כלל לא מיוחס לעם היהודי.
בנוסף לכך דמותו הקדמונית של מתושלח חוזרת ובגרסת המבול תובל וקין מתחברים לדמות אחת שמנהיגה את מעשי
הסדום והמרד- הדמות היא גלגולו של הנחש- ותובל קין מצליח אף הוא להימלט בתיבה של
נח.
החטא הקדמוני רודף את העלילה, התקופות מתערבבות וכך גם הגיבורים. נח
לרגעים מסוימים הופך לגיבור אקשן שנשלח למשימה מורכבת ועליו להיות מכוון עד
לסיומה.
מבחינה ארוטית בגרסה הקולנועית רק לשם יש בת זוג-עילה (אמה ווטסון) שאומצה וגדלה להיות נערה יפת טוהר, מה שמערער את
שלוות הנפש של חם שיוצא להשלים את החוסר אצל "הרעים". הסרט מספר על המאבק
בין טוב לרע בעולם ומנסה לעקוב אחר הגבולות ביניהם.
התעלומה הגדולה של הסרט היא ללא ספק השאלה למה לאורך הסרט לאשתו של נח
(ג'נפר קונלי) אין שם? על פי התורה קראו לה "נעמה" אז למה לעזאזל, לאורך
הסרט שמה לא מופיע אפילו פעם אחת? הייתכן שהתסריטאים לא ידעו את שמה? ובכלל התוספת
של עילה וסיפור העקרות והגאולה שלה תלושים מהרשת העלילתית במקור ויוצרים עלילה
מופרכת ולא יציבה בה נח לרגע כמעט והופך לרוצח בעצמו. המבול נמשך שנה אבל הסרט מחמיץ את ההתרחשויות בתיבה ומעדיף להראות
לנו במקומן תמונות מתחלפות של נופים של טבע דומם. את הטאץ' הרומנטי של אפסיות האדם
נוכח הבריאה קשה לפספס והוא מאוד דומיננטי במתווה הצילומי שמזכיר ערוצי טבע ומבליע
את הסיפור האמיתי. כשסוף-סוף מתקיימים דיאלוגים בין הגיבורים הם עמוסי קלישאות
ומשוחקים באופן מלאכותי ולא אמין.
באופן כללי הנשיות בסרט כן מועצמת, הגברים זקוקים לנשים כדי להתרבות
ולהפרות את העולם.
סצנת הלידה של עילה בסרט היא סצנה מעצימה ובחירה בחיים.
הנשים הן בעלות הבינה וחכמת הלב, הן בעלות תושייה וראיה למרחוק.
מרלין וניג
ולסיכום :
בכדל-2- כי איך יכולה להיות גיבורה כל כך מרכזית בסרט בלי שם (תרתי
משמע)?
כוכבים-3
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה