פעם היתה ילדה

כל מני סיבות מנעו ממני לראות את הסרט "פעם היתה ילדה" של נטלי קפלן בשנה שהוא נעשה, 2015. לשמחתי, בגלל השיטות המוזרות שאין לי מושג בהם של הפצת סרטים בישראל, ההפצה שלו מתרחשת רק עכשיו ולכן הצלחתי לראות אותו ולרוץ ולספר לכן את הפרטים. 

"פעם היתה ילדה" היה אחד הסרטים שסיקרנו אותי בזמנו, גם כי זה סרט ראשון וגם כי לא ידעתי עליו שום דבר לפני.

סרטה של נטלי קפלן עוסק בנעה (ליאת גליק), אישה חסרת גיל אבל בוודאות כבר לא ילדה, שמחפשת את מקומה בעולם. את החיפוש הזה נעה עושה בעזרת גברים שהיא מכירה (ביניהם נער צעיר שאיתו יש לה מערכת יחסים, הרופא שלה והשכן שלה), אבל גם בעזרת נשים שהיא מכירה פחות. בעולם מלא במגבלות, נעה מנסה להבין איפה היא נמצאת בדיוק, ומי היא.

קפלן מביאה למסך גיבורה שונה בהרבה ממה שאנחנו רגילות לראות. לא מדובר באישה חזקה ועצמאית, שעונה על ההגדרות של ייצוג נשי בעולם הקולנוע ההוליוודי (בהירה, דקיקה, לבושה היטב וכו'), אלא במישהי ששייכת לא רק לקבוצת גיל לא ברורה – עליה מרמז גם שם הסרט – אלא גם הכיוון המגדרי לא לגמרי מפוענח. נעה היא סוג של טום-בוי, שהמשחק הגילאי והמגדרי משולבים בו. במשך שעה וחצי אנחנו עוקבות אחרי נעה בחיפושיה האישיים, ומקבלות עוד ועוד נקודות שעוזרות לנו לפענח את הדמות הנשית שיש מולינו, משימה לא קלה בהתחשב בכך שאנחנו לא רגילות לדמויות כאלו, והסרט לא מנסה לעזור לנו – וזוהי נקודה גדולה לזכותו.

"פעם היתה ילדה" מלא בסתירות. ילדה-אישה, ביחד-לחוד, מערכות יחסים-בדידות, והניגוד הגדול מכולם – שינה אל מול ערות. נעה לא מצליחה לישון, והיא נודדת בעולם בחצי אינסומניה, תוך חיפוש אחר הדרך הטובה ביותר להירדם. בכל אחד מהניגודים האלה אנחנו רואות איך נעה – כמו כולנו – מעוניינת במה שאין לנו, וכמה רחוק היא מוכנה ללכת על מנת להגיע לשם.

על מנת להימנע מספויילרים לא אגלה לכן אם או כיצד פותרת נעה את הבעיות שלה (כאמור, אם בכלל), אך בכל זאת אומר שבתוך עולם הסתירות שהסרט מציג בפנינו, עם הנסיון להראות לנו גיבורה נשית פחות סטריאוטיפית, בסופו של דבר גם "פעם היתה ילדה" לא מצליח להתעלות מעל מה שהוא מנסה למכור לנו כחציית גבולות. 
אל החיפוש המגדרי והאישי מתלווה החיפוש המיני, ומותיר את נעה כאישה-ילדה, חצי טום-בוי, אבל עדיין שבויה לחלוטין בעולם של גברים ונותנת להם לא רק להגדיר אותה, אלא ממש להפעיל אותה, ואפילו להציל אותה.

ובכל זאת, "פעם היתה ילדה" הוא סרט מעניין ומסקרן. ליאת גליק, אלי דנקר ועודד לאופולד מצויינים, וההופעה הקצרה של יעל שרוני היא כיף גדול. שמעתי שנטלי קפלן כבר עובדת על הסרט הבא, ואני מחכה בקוצר.

ליאור אלפנט

ולסיכום : 

שלושה כוכבים.

עובר בכדל.