הסרט "מייק ודייב מחפשים דייט" מתאר שני אחים צעירים (זאק
אפרון ואדם דוויין) שהורסים כל אירוע משפחתי גדול עם האופן המוגזם בו הם חוגגים.
לכן לחתונה של אחותם הקטנה, משפחתם מכריחה אותם להביא דייטים – בחורות
"טובות" שיאזנו וירגיעו אותם. העניין הוא שלבחורות שתופסות איתם טרמפ על
טיול להוואי (אוברי פלזה ואנה קנדריק) יש תוכניות קצת אחרות.
נכנסתי לסרט עם ציפיות נמוכות. בכל זאת, קומדיה אמריקאית שבוימה
ונכתבה על ידי גברים, מהז'אנר של בדיחות השירותים המפורשות ביותר – שבדרך כלל לא
מצחיקות אותי – אז די הופתעתי מזה שצחקתי רוב הסרט. והוא לא רק מצחיק, הוא גם מעלה
שאלות לגבי תפקידים מגדריים. למשל, מה הופך בחורה ל"בחורה טובה" ולמי
היא טובה בכלל?
על פי האחים – לפחות על פי מייק המעצבן, אותו משחק אדם דוויין
המוכשר – היא אמורה לעשות מה שהם רוצים שתעשה. גם במיטה. הסרט יכול היה בקלות לתאר
נשים באופן דיכוטומי, הטובות והרעות, אך הוא לא נופל לתבניות המשעממות האלה ודווקא מראה שאם בחורה "טובה" עושה כל מה שרוצים ממנה, אז מי בכלל רוצה
להיות בחורה טובה? והאם ההיפך של בחורה "טובה" היא בחורה
"רעה"? ומה עם הגברים? מה הופך אותם ל"בחורים טובים"? הסרט
עונה על חלק מהשאלות האלה בהומור ובלי להתאמץ יותר מדי, ובסופו של דבר גם הנשים
וגם הגברים בסרט משחקים תפקידים מעניינים, די מורכבים (יחסים לז'אנר) ולא תמיד צפויים.
חוץ מהומור ממש מטורף היו בסרט גם מעט סצנות מטרידות. בסצנה כזו אחת
מהנשים בסרט מקבלת בטעות מכה חזקה ומסוכנת בראש. לא ברור לי איך אנשים מסוגלים
לצחוק (והקהל צהל) כאשר מתוארת תאונה בה אישה – או גבר, גם אז זה לא היה מצחיק
אותי – מקבלת מכה כה חזקה. היתה לי גם תחושה מאוד לא נעימה לראות את אותה הדמות
חבולה ומוצגת באופן קומי, כי בכל זאת, אנחנו חיים בעולם בו אלימות כלפי נשים היא
תופעה רווחת ובעיה חמורה. אך יחסית לז'אנר הסרט היה כמעט נטול קטעים פוגעניים. עוד
בעיה בסרט היא שאמנם החתן שחור, אך את משפחתו משחקים ניצבים ללא שורות, והדמויות
השחורות שכן קיבלו שורות הן דמויות שטוחות ושוליות. עוד הוכחה שאנו זקוקות ליותר
תסריטאיות ובמאיות לא לבנות.
מה שבאמת התלהבתי ממנו היא הצורה הלא אופיינית בה הסרט חוגג מיניות נזילה
ותפקידים מיניים לא דיכוטומיים (לא אתאר מפאת חשש לספויילרים), עם נשים חזקות
וגברים שלומדים איזה שיעור או שניים על החיים. בסרט יש אפילו ניראות ביסקסואלית,
דבר מאוד נדיר בהוליווד. כמו שציפיתי, פלזה וקנדריק מדהימות וקורעות כהרגלן ודי
גונבות את ההצגה, אך גם אפרון ודוויין נותנים תפקידים קומיים מצוינים. לא לבעלי לב
חלש.
מאיה פז
ולסיכום :
3.5 כוכבים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה