משפחה לא בוחרים

התפרקות התא המשפחתי מהווה נושא ללא מעט סרטים, גם לקומדיה הצרפתית "משפחה לא בוחרים", אם כי הפעם מזווית מעט לא שגרתית. זהו סרט הביכורים של מרטאן בורבולון כאשר על מלאכת התסריט חתומים מתייה דלאפורט ואלכסנדר דה לה פאטלייר, שאחראים גם על הקומדיה המצליחה "שם פרטי" מ-2012. בין "שם פרטי" לבין "משפחה לא בוחרים" ישנו מכנה מרכזי משותף: כל האירועים בסרט הם תוצר ישיר של המאורע המחולל אך אינם מהווים פיתוח שלו. מדובר על אוסף התרחשויות קומיות שמגיעות לנקודת קיצון אך בסופו של דבר הופכות רפטטיביות מידי. 

זהו סיפורם של וינסן ופלורנס, זוג נשוי ומצליח, היא- מהנדסת בניין והוא – רופא, המחליט להתגרש. חבריהם מתבשרים על כך בתחילת הסרט ומופתעים מאוד – השניים מעולם לא רבו ושידרו לעולם זוגיות אוהבת ומוצלחת, אך הם עצמם חשים כי לקשר אין להט. נותר להם רק לבשר על הגירושים לשלושת ילדיהם. אלא שאז וינסן מקבל הצעה להצטרף למשלחת רופאים בת מספר חודשים בהאיטי, ופלורנס מקבלת הצעת עבודה בדנמרק. שניהם מאוד רוצים להיענות להזדמנויות החדשות שנקרו בדרכם, ובכל זאת יש להם שלושה ילדים לגדל. הם מנסים לערוך הצבעה: כל ילד יבחר מי ההורה עמו ירצה להשאר. ההצבעה נכשלת.

מכאן מנסה כל אחד מההורים להשפיע על הילדים בדרכים שונות, מטורללות וקיצוניות לבחור בצד האחר לגדל אותו. זה מתחיל בהערות תמימות בסופרמרקט ("אני לא ארשה לכם לאכול המבורגרים, אולי יהיה יותר כיף לאכול אצל אבא"), וממשיך בשלל פעולות מניפולטיביות שעוברות את גבול הטעם הטוב – הרעלת הילדים ב"טעות", פיינטבול אכזרי ועוד תעלולים שהולכים ומחריפים. ממצב של אהבה וכבוד הדדי מגיעים וינסן ופלורנס למצב בו הם לא מסוגלים לסבול אחד את השני, והילדים כמובן סופגים את הרעל בין השניים כאשר הם חשים כי כל צד מנסה ככל יכולתו להפטר מהם. 

 למעשה מבוסס הסרט כולו על הפעולות ההולכות ומחריפות שנוקטים ההורים, מה שהופך אותו מסרט מצחיק וקליל לשטיק מייגע. לורן לאפיט ומרינה פואה המגלמים את ההורים מגלים טיימינג קומי נפלא ותצוגת משחק משובחת, אבל גם אלה לא יכלו  למלחמת ההתשה התסריטאית הזו. ראוי לציון דווקא האופן בו מטופל הנושא – מדובר בהורים שמתקשים לעשות את הבחירה שבין חיי משפחה לחיי קריירה ואולי אפילו מרגישים שהם לא חייבים. לו הקו הזה היה ממשיך בסרט, אין ספק שהייתה זו הקומדיה החתרנית שיוצריה היו סבורים שהיא, אולם משהו באומץ ובתעוזה התפוגג בדרך.

גם הצד של הילדים נזנח מאחור – אלה הופכים לכלי משחק בידי הוריהם, אך הצופים לא זוכים לתגובתם או רצף הגיוני מעמיק מצידם, מה שמותיר אותם כייצוגים שטוחים של ילדים מפונקים. "חובשת קרבית" של הבמאית קלאודיה מאיירס, העתיד לעלות לאקרנים לישראל בקרוב, מציג טיפול מעמיק יותר של הזווית הזו, הבחירה של אם בין הקריירה שלה לבין בנה. במקרה דנן מדובר בדרמה ולא בקומדיה, אך מן הראוי שנגיעה בנושא הטעון הזה, גם באופן קומי, תטמון בחובה את כל ההיבטים הקיימים, גם של הילדים.
"משפחה לא בוחרים" היא קומדיה מהנה לפרקים, אבל היא לא הולכת מספיק רחוק עם הרעיון אותו היא מבקשת להציג ברפטטיביות עיקשת, וחבל.

מור קומפני

ולסיכום :

כוכבים 3

בכדל 2 מתוך 3