יחידת המתאבדים

אני מודה שבהתחלה חשבתי לוותר על לכתוב את הביקורת הזו. כל האינטרנט מלא בביקורות על כמה "יחידת המתאבדים" הוא הסרט הכי גרוע בעולם, ואיך הרסו את הקומיקס, ואיך נפלו גיבורים, ולמה נתנו לדיוויד אייר לביים את זה, ראינו איך הוא היה ב"זעם" (אחד הסרטים השנואים עליי, אגב), ועוד כל מני מילים ועוד מילים של עצב ודיכאון. ואני? אני אפילו לא חובבת סרטי קומיקס במיוחד, וחוץ מוונדר וומן לא ממש חיכיתי אי פעם לסרט קומיקס שיעלה. זה נחמד, אין ספק, ואני גם מאד מאד אוהבת אפקטים ואקשן ויותר מזה את האיימקס, אבל למה שאני אכתוב כאן על סרט קומיקס שכולם קוטלים ללא הרף?

אולי כי חוץ מזה ש"יחידת המתאבדים" הוא סרט קומיקס רע, הדמויות הנשיות שבו הן כבר על גבול הבזוי. חוץ מאחת, וגם על זה אפשר להתווכח. 

הייתי מספרת לכן לפני שנתחיל את העלילה של הסרט, אבל האמת היא שכשיצאנו מהסרט אז ת' שאלה אותי – על מה היה הסרט, ולא ידעתי לענות לה. מדובר בכמה אנשים "רעים", שהממשלה האמריקאית מעוניינת שיעזרו לה לחסל מישהי, לא ברור למה. מה שברור הוא שסופרמן מת, אז כל הדבר הזה – שאנחנו לא בדיוק מבינות מהו – קורה עכשיו, זה ומלא אפקטים.

ועכשיו כשהבנו שהעלילה לא באמת משנה, אפשר להתחיל לדבר על הדמויות של הנשים, אין הרבה אז זה לא יהיה ארוך. ונתחיל בחשובה מכולן, וגם מכולם, כי כמות זמן המסך שלה מראה שהיא הגיבורה הראשית הנשית של הסרט (יחד עם וויל סמית'): הארלי קווין. מרגו רובי (פוקוס, גם יחד עם וויל סמית') מגלמת אותה, ואת הדמות שלה מתארת בצורה הטובה ביותר שורה שמישהו אמר אחרי הסרט בתחנה האוטובוס אחרי שעשה עליה גוגל: וואו, מרגו רובי משחקת בזאב מוול סטריט בערום פרונטלי מלא! אנחנו הולכים לראות את זה עכשיו.". כן, כי למה לא בעצם? "יחידת המתאבדים" היה רק מתאבן למנה העיקרית. לאורך כל הסרט הארלי קווין חושפת יותר ממה שהיא מכסה – וזה רק בלבוש. כשהיא מדברת וכשהיא עושה, היא עדיין נשארת אובייקט מיני, וקיימת בעיקר עבור בן הזוג שלה – הג'וקר (שמשוחק בצורה מזוויעה עד כדי פשע על ידי ג'ארד לטו, שמעורר געגועים להית' לדג'ר, גם כזומבי, לא אכפת לי). עכשיו, לא רק שבינה לבין הג'וקר יש אהבה מטורפת שלא מבוססת על כלום אלא כולה יחסי סאדו מאזו שבהם הארלי קווין מקריבה את עצמה שוב ושוב לגחמות של הג'וקר, אלא הצורה שבה מערכת היחסים הזו התחילה מראה שאין לה שום תקווה. 

הארלי קווין היתה פעם דוקטור, פסיכולוגית במוסד סגור. היא התאהבה בג'וקר, והוא בתמורה חישמל אותה עד מוות, ואז גרם לה לקפוץ לתוך חבית חומצה, ומאז האם הולכים והורגים אנשים, ביחד. למה? ככה. כי מה היא אישה, בעצם, אם לא אובייקט מיני שקיים רק להגשמת החלומות של הגבר?

וזה עוד בקטנה. כי על הדמות של הארלי קווין והצורה בה היא מבזה נשים אפשר לכתוב תזה, אבל יש עוד שלוש דמויות, אז צריך להזדרז. הדמות הבאה היא ג'ון מון, שהיא גם הקוסמת (זה שמה, אפילו לא טרחו להמציא לדמות הרעה שהיא הופכת אליה שם). קרה דלוין, דוגמנית, היא זו שמשחקת אותה, וכיאה לדוגמנית – גם הדמות שלה לא מוציאה מילה מהפה. אבל גם בלי להוציא מילה, היא זו שבגללה הכל קורה, והיא זו שצריך לעצור. למה? עזבו, זה לא חשוב, וזה בעיקר לא ברור. מה שברור הוא שג'ון היא בת הזוג של ריק פלאג (ג'ואל קינאמן), ובגלל שהוא אוהב אותה ורוצה להציל אותה, הוא הולך להרוג אותה. הדמות של מון היא איומה אפילו יותר מהארלי קווין, בגלל שהיא זו שהכל קורה בגללה. כולה מייצגת את הרגש בו הנשים לא יכולות לשלוט, ואיך מערכת יחסים טובה נהרסת כשהרגש משתלט עליה. היא כמעט ולא מדברת בסרט, אבל בעוד הגברים שלא מדברים הם שקטים ושקולים, הקוסמת הורסת את העולם בשקט.

דמות נוספת היא קטאנה, לה יש אולי שתי שורות דיאלוג, והרבה חרבות מתעופפות. לא ברור בכלל למה היא נמצאת בסרט, היא בוודאי לא תורמת לעלילה. בטח לא כאשר כל מה שאנחנו יודעות עליה הוא שרוחו של בן זוגה המת נמצאת בתוך החרב שלה, והיא רק רוצה לחזור אליו. עד אז – היא תהרוג את כולם.

ומעל כולם מרחפת האישה הרעה האמיתית, זו שאחראית לפיאסקו הזה שנקרא "יחידת המתאבדים" (או יחידת התאבדות, תלוי איך בא לכן לתרגם). אמנדה ווקר (ויולה דיוויס). ווקר היא אישה קשוחה, שחורה, אסרטיבית, שמסוגלת לצאת מכל מצב, אפילו אם בפעם האחרונה שראינו אותה עמד מולה תותח שכוון ישירות אליה. רק מה? אין לה שום גב, וכל מה שקורה בעצם הוא מזימה שלה שלא מצליחה. היא לא עובדת בצוות, רק נותנת פקודות. בגללה הקוסמת הזו מתעוררת, ובגללה העולם עומד להיחרב. ווקר לא מתקנת כלום, היא הורסת הכל. אבל מה שכן, היא אחראית לאחת הבדיחות היחידות שעובדות בסרט – בטרם משמיעים את קולה ליחידת המתאבדים העומדת לפעול, אומר פלאג לדדשוט, הוא וויל סמית', "עכשיו תשמע את קולו של אלוהים", ואז רואים אותה. שימו לב, אלוהים הוא בעצם אישה שחורה. תודה רבה! יצא משהו מהסרט הזה.

לסיכום, מדובר בסרט גרוע עם אפקטים נחמדים אבל שקצת עושים כאב ראש מרוב בלגן, ולדעתי רוב התקציב של הסרט הלך על פס הקול שמורכב מHITMAN לדורותיו – כל להיט אפשרי נמצא בסרט הזה. באמת. אל תלכו. אלא אם כן אתן חובבות קומיקס, ואז לא תקשיבו לי גם ככה.

ליאור אלפנט

ולסיכום :

שני כוכבים

לא עובר בכדל.