סרטי "בנים" הם תופעה מרתקת בעיני מאז ומעולם אך מאז שבני גדל ומבקש ללכת לצפות בהם, הענין שלי בהם
הופך אישי, אולי אישי מידי. להרבה מסרטי
"הבנים" קל לי (בנתים) לסרב לתת
לו ללכת אבל סרטי קומיקס, חשבתי, מה יכול
להיות הנזק ?!, הוא ממילא קורא את הקומיקס. וכך מצאתי עצמי, שישי בצהרים ואני
מלווה 4 מתבגרים בתחילת דרכם, לסרט הנוקמים.
האמת הפשוטה היא שנהניתי כלומר זה לקח
לי כמה דקות של הלם אבל אז אמרתי יאללה שחררי, כולם יורים בכולם אין שום הגיון,
שום מבנה, שום סיפור אבל מידי פעם בדיחות מצחיקות ובעיקר רוברט דאוני ג'וניר אז
יאללה שחררי. אז שיחררתי וכן, אפשר לכבות את כל המנועים במוח ולהנות מהשטויות בסרט
והבעות הפנים של הנסיך שלי וחבריו המוקסמים. וכן, יש כמה נשים בסרט הראשונה נטשה – גיבורת-על נשית, אין ספק לוחמת אמיתית חזקה ומוכשרת
א ב ל ברגעי האמת יוצא הפרצוף האמיתי של אולפני מארוול בעיקר, אז נטשה היקרה (בחלוק אמבטיה ?? מי ידע שגיבורי על מתקלחים בכלל ואולי זה שמור רק לגיבורות על) מספרת עם דמעות בעיניה למפלצת הירוקה בה היא מאוהבת, כי גם היא מפלצת שכן, עיקרו אותה והיא לא יכולה להביא ילדים, על מנת שתוכל להרוג. "עכשיו תגיד לי מי יותר מפלצת ?" היא שואלת ברגע השיא בסצינה את המפלצת הירוקה. אז זאת דמות נשית מספר 1 בסרט. דמות מספר 2 נכתבה עי תסריטאי אולפני מארוול להערכתי בשלושים שניות, אולי אפילו פחות. מתברר שהקשת כל הזמן הזה מחביא בית פסטורלי בו מחכה לו אישתו המושלמת וההריונית וילדיו הבלונדנים המנומסים והאדיבים, מה יש בכלל לומר לחברים מאולפני מארוול על הדמות הזאת, באמא'שלכם נראה לי ראוי.
ולבסוף מגיע התאומה --- היא גיבורת-על חדשה שהכוח על שלה הוא איזה קישקוש לא מנומק, משהו על החדירה שלה למחשבות של גיבורי העל (בחיי ברגע שקפטן אמריקה חושב לרגע, ונזכר בריקוד מטופש אז הוא נחלש – אכן מסוכן לחשוב) אז היא ברגע השיא שלה כמובן רגע של חולשה בו היא לא מצליחה להילחם, מקבלת נאום שלא היה מבייש אף מצביא גדול שאחריו היא מתרוממת תרתי משמע ויוצאת להציל את העולם וכמובן גם את הגבר שהיא עזר כנגדו.
ולסיכום מה למדו הילדים בכיתת מארוול היום ? א. כמובן שבלי ילדים אישה היא מפלצת ב. האישה המושלמת מחכה בבית חמים ונעים, לא שואלת, לא מתלוננת, וכמובן לא מקטרת, כשהיא שולחת את גיבור העל שלה להציל את העולם. ג. לא כדאי לה לאישה לעסוק במחשבות של עצמה, בפחדים שלא נדע, אני צריך לדעת שאני יכול לסמוך עליך שלא תבלבלי את המוח עכשיו.
אז תודה לכם אולפני מארוול שאתם ממשיכים להרעיל את מוחו של בני וחבל
שאת כל זה אתם עושים תחת מחסה של עלה תאנה, שיבצנו כמה נשים בסרט יצאנו צדיקים.
והמסקנה העגומה שלי היא שאולי עדיף בכלל שסרטי "בנים" ישארו כך. כלומר
עזבו אתכם מדמויות נשיות רדודות וסטריאוטיפיות לכו על
גיבורי על גבריים ועזבו אותנו בשקט.
לימור פנחסוב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה